גויאבה: המדריך המלא

מה זה בעצם גויאבה

גויאבה היא פרי טרופי שמקורו באמריקה, ובישראל היא גדלה כבר עשרות שנים, בעיקר באזורים חמים יחסית. העונה העיקרית בארץ היא הסתיו, בערך מספטמבר ועד דצמבר, וזה הזמן שבו הריח שלה ממלא את השווקים.

יש שני סוגים עיקריים שתפגשו: גויאבה עם בשר לבן, שהיא לרוב עדינה ומתוקה, וגויאבה עם בשר ורוד-אדום, שהיא ריחנית ועסיסית יותר וצבעונית במיוחד במגש.

למה יש כאלה שלא סובלים אותה?

בגלל הריח. לגויאבה יש ארומה חזקה ומתוקה, עם נגיעה "מוסקית", שמתעצמת ככל שהפרי מבשיל. יש מי שזה בשבילם ריח של סתיו וסבתא, ויש מי שזה פשוט יותר מדי.

החדשות הטובות: ברוב המקרים מי ש"לא אוהב גויאבה" פגש אותה בשלה מדי, או בתוך מקרר סגור שבו הריח הצטבר. גויאבה בשלה במידה, קרה וחתוכה יפה, היא חוויה אחרת לגמרי.

איך בוחרים ומבשילים

• צבע: בזנים הנפוצים הקליפה עוברת מירוק לירוק-צהבהב ולצהוב כשהפרי מבשיל. ירוק כהה וקשה מעיד שהפרי עוד לא מוכן.
• מגע: בלחיצה עדינה הפרי מתרכך מעט, כמו אבוקדו כמעט מוכן.
• ריח: אם מריחים אותה בלי להתקרב, היא בשלה. אם הריח חריף מאוד ויש כתמים חומים רכים, היא כבר מעבר לשיא.
• להימנע: מכתמים שחורים שקועים, ריקבון סביב העוקץ או חורים קטנים בקליפה.

קניתם גויאבות קשות? משאירים אותן בקערה בטמפרטורת החדר. בשקית נייר עם תפוח הן יבשילו מהר יותר.

שמירה, בלי שכל המקרר יריח גויאבה

1. גויאבה לא בשלה: בחוץ, לא במקרר. הקור עוצר את ההבשלה.
2. גויאבה בשלה: למקרר, בקופסה אטומה או בשקית זיפלוק. זה ההבדל בין מקרר נורמלי למקרר שהחמאה בו מריחה גויאבה.
3. חתוכה: בקופסה סגורה, עד כיומיים.
4. להקפאה: מחית גויאבה מסוננת, בקוביות קרח או בשקית שטוחה. מצוין לשייקים.

איך חותכים ומגישים

את הגויאבה שוטפים ומסירים את שני הקצוות. הקליפה דקה ואכילה, כך שלא חייבים לקלף.

• פרוסות עגולות: חיתוך לרוחב חושף את מבנה הגרעינים ואת הצבע הוורוד. הכי יפה במגש.
• רבעים: לאכילה פשוטה, עם הגרעינים.
• חצאים בלי גרעינים: חוצים לאורך ומוציאים את מרכז הגרעינים בכפית. נשארת "סירה" של בשר נקי, שאפשר גם למלא ביוגורט.

6 דרכים ליהנות מגויאבה

1. טרייה וקרה: רבעים ישר מהמקרר. הדרך הקלאסית.
2. שייק: גויאבה ורודה (מסוננת מגרעינים), בננה, יוגורט ומעט ליים. צבע ורוד מושלם.
3. עם מלח וצ'ילי: פרוסות עם קורט מלח גס, פפריקה חריפה וליים, כמו שאוכלים במקסיקו ובתאילנד. מפתיע ומתמכר.
4. עם גבינה: בדרום אמריקה ממתק גויאבה (מחית מבושלת וסמיכה) מוגש עם גבינה לבנה מלוחה. גם גויאבה טרייה עם גבינה קשה עובדת יפה במגש אירוח.
5. ריבה או ממרח: מחית מסוננת, מעט סוכר ומיץ לימון, מבושלים עד שמסמיכים. ריח של חג.
6. בסלט פירות: כמות קטנה. היא מתבלת את כל הקערה בניחוח שלה, אז זהירות. עוד רעיונות במדריך לסלט פירות.

גויאבה לילדים

ילדים רבים אוהבים גויאבה ורודה דווקא בגלל הצבע, ופחות בגלל הגרעינים. הפתרון הפשוט: חוצים לאורך, מוציאים את מרכז הגרעינים בכפית, וחותכים את ה"סירה" הנקייה לרצועות. לילדים קטנים חותכים לחתיכות קטנות ובוחרים פרי רך ובשל, לא קשה. גם שייק גויאבה-בננה מסונן הוא דרך מצוינת להכיר להם את הטעם בלי להתווכח על גרעינים. ואם הילד לא אוהב את הריח, אל תתעקשו. לא כל פרי חייב להתאים לכולם.

גויאבה או פייג'ואה?

בלבול נפוץ. פייג'ואה היא פרי אחר לגמרי. היא ירוקה גם כשהיא בשלה, מוארכת, עם בשר לבנבן-שקוף ומרכז ג'לי, וטעם שמזכיר שילוב של אננס, תות וגויאבה. באנגלית קוראים לה לפעמים "pineapple guava", ומכאן הבלבול. שני הפירות מגיעים בסתיו ושניהם ריחניים, אבל:

טעויות נפוצות

• לקנות גויאבות רכות מאוד "כי הן מריחות טוב". הריח החזק ביותר מגיע לפעמים בדיוק לפני שהפרי מתחיל להתקלקל. עדיף פרי שמתרכך רק קצת.
• להשאיר במקרר בלי קופסה. כבר אמרנו, אבל זו הטעות הכי נפוצה.
• לטחון עם הגרעינים בבלנדר. הגרעינים הקשים נשברים לחתיכות שמרגישים בכל לגימה. קודם מוציאים את מרכז הגרעינים בכפית, או טוחנים את הגויאבה לבד בפולסים קצרים ומסננים, ורק אחר כך מוסיפים לשייק.
• לשים גויאבה במרכז של מגש פירות מעורב כשאתם לא בטוחים שכולם אוהבים אותה. הריח עובר לפירות שלידה.

גויאבה בעונה: מה מסביבה

הגויאבה מגיעה יחד עם האפרסמון, הרימון והענבים האחרונים של השנה. מגש סתווי עם גויאבה ורודה, אפרסמון כתום ורימון אדום הוא אחד המגשים הכי צבעוניים שאפשר להכין, וכולו מפירות העונה. בעונה הם גם טעימים יותר וגם זולים יותר. לוח מלא יש בלוח פירות העונה.

גויאבה היא כמו כוסברה: אין אמצע. אבל כדאי לתת לה צ'אנס שני, בשלה במידה וקרה.