רימון: המדריך המלא

מתי רימון בעונה

עונת הרימונים בישראל מתחילה בסוף הקיץ ונמשכת עד סוף הסתיו, בערך מאוגוסט–ספטמבר ועד נובמבר–דצמבר. לא במקרה הרימון מזוהה עם ראש השנה: הוא מגיע לשיא בדיוק בתקופת החגים. בהמשך החורף עוד אפשר למצוא רימונים מקירור, אבל הם כבר פחות עסיסיים.

בישראל נפוצים כמה זנים. הבולט שבהם הוא "וונדרפול", עם גרגרים אדומים כהים וטעם חמוץ-מתוק עמוק. בתחילת העונה מופיעים זנים מוקדמים, כמו "עכו", שנחשבים מתוקים יותר ופחות חמוצים. הצבע החיצוני תלוי בזן, ולכן הוא לא הסימן הכי טוב לבשלות.

איך בוחרים רימון טוב

• משקל: הסימן הכי חשוב. מרימים שני רימונים באותו גודל, והכבד יותר מלא במיץ.
• צורה: רימון בשל הוא לעיתים מעט "מרובע", עם צדדים שטוחים, כי הגרגרים מלאים ולוחצים מבפנים. רימון עגול לגמרי וחלק נקטף לפעמים מוקדם.
• קליפה: מתוחה, קשה ומבריקה. קליפה שמתקמטת ונכנסת פנימה מעידה על פרי שמתייבש.
• סדקים קטנים בקליפה הם לרוב סימן לבשלות יתר, וזה בסדר אם הסדק יבש ונקי. מוותרים על רימון עם סדק רטוב, ריח תסיסה או עובש.
• "הכתר" בקצה (פרח הרימון): יבש ותקין. אין בו סימן מיוחד לטריות, אבל לא אמור להיות בו עובש.

3 שיטות לפרק רימון

שיטה 1: בקערת מים (הכי נקייה)

1. חותכים את ה"כתר" ומסמנים 4–6 חתכים רדודים בקליפה, מלמעלה למטה, לאורך ה"צלעות".
2. טובלים את הרימון בקערה גדולה של מים, ופותחים אותו בידיים לפי החתכים, מתחת למים.
3. משחררים את הגרגרים באצבעות, מתחת למים. כך אין התזות.
4. הגרגרים שוקעים והקרום הלבן צף. אוספים את הקרום, מסננים ומייבשים את הגרגרים על מגבת נייר.

שיטה 2: הקשה בכף (הכי מהירה)

חוצים את הרימון לרוחב, באמצע. מחזיקים חצי בכף היד, עם הצד החתוך כלפי מטה, מעל קערה עמוקה. מקישים בחוזקה על הקליפה בגב של כף עץ, ומסובבים בהדרגה. הגרגרים "יורדים" לקערה. זה לוקח פחות מדקה לכל חצי, אבל מתיז קצת, אז עדיף לעבוד בתוך הכיור, או להקיש מעל קערה עם מים.

שיטה 3: פתיחה לפי הצלעות (הכי יפה להגשה)

חותכים עיגול סביב ה"כתר" ומוציאים אותו כמו מכסה. רואים את המחיצות הלבנות מבפנים, ולאורכן חותכים את הקליפה בחתכים רדודים. פותחים את הרימון בעדינות, ומקבלים "פרח" של פלחים מלאים בגרגרים. מושלם למרכז של מגש פירות.

שמירה והקפאה

להקפאה: מייבשים את הגרגרים היטב, פורסים על מגש בשכבה אחת, ומקפיאים כשעתיים. אחר כך מעבירים לשקית. כך הם לא נדבקים לגוש אחד, ואפשר לקחת כף בכל פעם לשייק, ליוגורט או לסלט.

רימון במגש פירות

רימון הוא "כלי העבודה" הכי שימושי של מי שמעצב מגשי פירות:

• ממלא חורים: חופן גרגרים סוגר כל רווח במגש ומוסיף ברק.
• ניגוד: אדום עמוק ליד ירוק (קיווי, ענבים ירוקים) או ליד כתום (אפרסמון, מנגו).
• מרכז: רימון שנפתח לפי הצלעות, כמו פרח, יושב במרכז המגש.
• חג: בראש השנה ובט"ו בשבט רימון הוא כמעט חובה. הוא אחד משבעת המינים.

יתרון גדול: גרגרי רימון לא משחירים ולא מתרככים במהירות, ולכן הם מצוינים גם במגש שמכינים כמה שעות מראש.

מיץ רימון בבית

מיץ רימון טרי הוא אחד המשקאות הכי מרשימים שאפשר להגיש, וגם אחד הכי יקרים לקנות מוכן. בבית יש שלוש דרכים:

1. מסחטת הדרים: חוצים את הרימון לרוחב וסוחטים כמו תפוז. זה מהיר, אבל מקבלים קצת מרירות מהקרום הלבן.
2. בלנדר: גרגרים בלבד, פולסים קצרים (לא טחינה ארוכה שמרסקת את הגרעינים), ואז מסננים דרך מסננת דקה. המיץ יוצא נקי ומתוק.
3. שקית: גרגרים בשקית זיפלוק סגורה. מגלגלים עליהם מערוך, גוזרים פינה ומסננים. בלי כלים ובלי לכלוך.

מרימון בינוני יוצאת בערך חצי כוס מיץ. מיץ טרי מחזיק במקרר יום-יומיים, ואפשר להקפיא אותו בקוביות.

טעויות נפוצות

• לחתוך את הרימון לאורך, באמצע, עם סכין גדולה. חותכים חצי מהגרגרים, והמיץ ניתז לכל עבר. חותכים לרוחב, או מסמנים חתכים רדודים בקליפה בלבד.
• לבחור לפי צבע. רימון אדום בוהק יכול להיות חמוץ, ורימון צהבהב יכול להיות מתוק מאוד. הזן קובע את הצבע. משקל ומתיחות הקליפה הם סימנים טובים יותר.
• לשכוח את הקרום הלבן. הוא מר. גם כמה פיסות קטנות בקערה מורגשות.
• לשמור גרגרים רטובים. אחרי שיטת המים חייבים לייבש היטב, אחרת הם מתרככים ומחמיצים תוך יומיים.

עוד רעיונות לרימון

• סלט ירוק: עלים, גבינה מלוחה, אגוזים ורימון. השילוב הקלאסי של החורף.
• יוגורט ודבש: ארוחת בוקר יפה בדקה.
• טחינה ורימון: טחינה גולמית מתובלת עם לימון, ומעליה גרגרים וסילאן. מתאים כמטבל או לצד ירקות קלויים.
• על מנות חמות: אורז, קוסקוס או עוף בתנור. כמה גרגרים בסוף מוסיפים צבע וחמיצות.
• קרח רימון: גרגרים בתבנית קוביות קרח עם מים. נראה מדהים בקנקן על שולחן החג.

רימון הוא לא פרי מלכלך. רק צריך לדעת מאיזה צד לפתוח אותו.